דרכים אלטרנטיביות להיות בסטייל וגם במודעות סביבתית

פעמים רבות אני מרגישה שאני נקרעת בין אהבתי העצומה לעולם האופנה לבין החשיבות שאני מייחסת לשמירה על כדור הארץ ולכל הפחות למניעת הרס נוסף שלו.

עולם האופנה מאפשר יכולת ביטוי של האינדוידואל מצד אחד, ויחד איתה גם את הביטוי של המקום של האינדוידואל כחלק מקולקטיב. הוא מבטא את הלך הרוח התרבותי והחברתי (ניתן לקרוא במאמר "קיצור תולדות האופנה") זהו עולם צבעוני, דינאמי, משתנה, יצירתי ומיוחד. אופנה מבחינתי היא אמצעי ביטוי אומנתי ואני בהחלט יכולה להעיד שפריטים מסוימים יכולים לעורר בי התרגשות אדירה.

יחד עם זאת, כמי שעוסקת בתחום זמן לא מבוטל, אני מודעת להשפעות החברתיות והסביבתיות שיש לתעשיית האופנה והיא נחשבת לתעשייה מזהמת ביותר (יש שיגידו השנייה הכי מזהמת). ומרגע שנפקחו עיניי קשה לי מדי להמשיך לעצום אותן. החיפוש אחר אופנה בת קיימא הובילה אותי לנסיון להבין מה עושים? האם הפתרון היחידי הוא לא לקנות יותר בגדים?

ובכן, אם נבחן את כמות פסולת הטקסטיל שמצטברת מדי שנה נבין שאין צורך באמת לרכוש בגדים, יש מספיק לכולם ולתקופה ארוכה (יש שמדברים על 50 שנים), אבל, מבחינתי לבגד יש גם משמעות תרבותית והוא מבטא את הלך הרוח של התקופה והתרבות ולכן יש חשיבות גדולה להמשיך לייצר פריטים שמבטאים זאת.

אז איך בכל זאת אפשר לתת לאופנה להתקיים לצד שמירה על סביבה? האם יכולה להיות אופנה בת קיימא? הנה כמה אלטרנטיבות:

1. יד שניה- היום זהו תחום שהפך לטרנדי הרבה יותר. בכל רחבי הארץ מתקיימים ימי מכירות וירידי יד שנייה, חנויות יד שניה נפתחות ואפילו סיורי אופנה יד שניה מתקיימים, כל מה שצריך זה קצת לחקור ולמצוא פריטים שמאריכים ומעריכים את חיי הבגד ונותנים לכםן אפשרות להיות קצת יותר ייחודיים בנוף. אגב, בכל הקשור ביד שניה לא חייבים לקנות בחנויות שבהם אינכם יודעים מניין הגיעו הבגדים אם זה משהו שלא מרגיש לכםן בנוח, אפשר פשוט להיעזר בחברים/ שכנים/ משפחה שאולי יש להם בדיוק את מה שאתםן צריכיםות וישמחו לפנות מקום בארון.
2. מחדוש- הכוונה היא לשימוש בבגדים שכבר לא בשימוש או בשאריות טקסטיל על מנת לייצר בגד חדש ולביש. יש סדנאות שונות בארץ שמלמדות כיצד לקחת פריטים קיימים בבית כמו חולצת טי שירט ישנה ולהפוך אותה ללבישה שוב, כמו כן, יש מעצבי אופנה ממחדשים שמקפידים להשתמש בשאריות טקסטיל על מנת ליצור פריטים מקסימים. מדובר בפריטים ייחודים שאין לאף אחד אחר וזה קצת מהקסם שלהם.
3. מעצביםות ישראלים- זה הזמן לתמוך בכלכלה כחול- לבן ובמעצבי אופנה ישראלים שפועלים ומייצרים פה. אני ממליצה לפגוש את המעצבים והמעצבות שפועלים בארץ, לשמוע ממקור ראשון על ההשראה שלהםן, על תהליך העבודה על כל פריט ועל אופן הייצור. פעמים רבות, כאשר תגיעו לסטודיו שלהםן תוכלו לפגוש את התופר/ת שעמם הם עובדיםות. בדרך זו גם אופנה ישראלית תמשיך להגדיר את עצמה ולהתפתח וגם אנו נהיה בטוחים שאופן הייצור נעשה בתנאים הוגנים לכל הצדדים.
4. קנייה מצומצמת ואחראית יותר- כבר ציינו שיש מספיק בגדים בארון הקולקטיבי, ואני די בטוחה שגם בארון שלנו יש הרבה יותר ממספיק. למעשה, קניית בגדים היום לרוב מספקת יותר רצון להשתייך וכלי ביטוי מאשר איזה צורך בבגד כזה או אחר. המספרים מראים שהאמריקאי הממוצע קונה היום פי יותר מ-5 בגדים ממה שקנה בשנות ה-80, ומנגד כל בגד נלבש פעמים ספורות. אם ננסה לקנות פחות אך יותר איכותי מבחינת אופן ייצור הבגד אנחנו כבר צעד אחד קרוב יותר לפתרון.