חקלאות עירונית, אספקת מזון וביטחון תזונתי
מיכל בן חור, לימודי סביבה M.Sc.
ביטחון תזונתי מוגדר כנגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מזון מספקת, בטוחה ומזינה, לצורך קיום חיים פעילים ובריאים[1]. החל מהמאה ה-20, קצב גידול האוכלוסייה בעולם נמצא במגמת האצה חדה[2], עובדה המתבטאת בצפיפות העירונית ובערי מטרופולין המונות מיליוני איש, ההולכות וגדלות בארץ ובעולם כולו. אספקת מזון וביטחון תזונתי בעיר המטרופולינית מהווים אתגר כלכלי, סביבתי וחברתי בשל משאבי המחייה המקומיים והגלובליים, הנמצאים בביקוש הולך וגדל ובהיצע שהולך ופוחת. משבר הקורונה המחיש את הצורך בסיפוק ביטחון תזונתי ובעקבותיו, מינהל התכנון בישראל פרסם מסמך המלצות לתכנון מחדש של יחידות הדיור בארץ, המתייחס (בין היתר) לנושאי ביטחון תזונתי, קידום נושאי חקלאות עירונית, וגידול מזון עצמי[3].
חקלאות מסורתית ותעשיית המזון
ניתן להבחין היום כי תעשיית המזון והחקלאות המסורתית, המתבססת על גידולי שדה, אינן מתנהלות ביעילות, יוצרות מפגעים כלכליים, סביבתיים וחברתיים ולמעשה אינן מספקות ביטחון תזונתי. החקלאות המתבססת על מונוקולטורה ושימוש רב בחומרי הדברה ודישון, גורמת להשפעה הרסנית על מגוון המינים (חי וצומח), עיקור וסחף קרקעות[4], שיבוש מחזוריות המערכות האקולוגיות ועליית ריכוז גזי חממה (CO2) באטמוספירה[5]. פוריות משאבי הקרקע נפגעת, כמותם מצטמצמת וגידול המזון נמצא בסכנה[6]. בנוסף, קיימת תופעת השלכת ובזבוז מזון ומשאבים, שגם הולכת ומחריפה: ב-2019 הוערך כי כ-35% מתוצרת תעשיית המזון בארה"ב מושלכות לפח[7], ומבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני בכמויות המזון המושלכות מדי שנה.
חקלאות עירונית
חקלאות עירונית היא פעולה של גידול, עיבוד והפצה של מזון בתוך המרחב העירוני והיא עונה על הצרכים והאתגרים של עידן האדם העירוני במאה ה-21, מאפשרת התייעלות כלכלית, העצמה חברתית ושיפור איכות החיים בעיר.
אחד האתגרים בגידול מזון בעיר הוא מציאת שטחים פתוחים המאפשרים זאת ולכן בנוסף לגינון תועלת במרחבים ציבוריים, החקלאות העירונית מיושמת על גבי ובתוך המבנים בשיטות מגוונות, ההולכות ומשתכללות: חקלאות במצעים מנותקים, חקלאות ורטיקלית, מערכות מודולריות, הידרופוניקה ועוד[8]. היתרונות של החקלאות העירונית מתבטאים במישורים כלכליים, סביבתיים וחברתיים:
- קיום בטחון תזונתי: זמינות מיידית של מזון בריא וטרי בעיר
- חקלאות נגישה: צמצום זמן ועלויות הובלה, עד כדי איפוסם (רשת איכר-צרכן)
- חיסכון במשאבי מים, עד כדי יותר מ-80% באמצעות מערכות הידרופוניות.
- הפחתת נגר עילי ועומס הצפות בעיר
- בקרה על איכות אוויר – הפחתת CO2 וסינון אוויר
- פיתוח כלכלה מקומית, מקורות פרנסה וקשרים עסקיים
- פיתוח קשרים קהילתיים וחיזוק הון חברתי: יצירת מרחבי תרבות, פנאי, תיירות וחינוך סביבתיים
- מספקת יתרון אקולוגי לעיר
מגמה זו הולכת וגדלה וניתן להתרשם מהצלחות בתחום זה, גידול טונות של מזון בתוך הערים ואספקתם לאוכלוסייה המקומית:
- Brooklyn Grange, ניו-יורק ארה"ב, החל מ-2010. ייצור יותר מ-4 טון יבול בשנה, על גבי 3 גגות בשטח כולל של כ- 12.5 דונם. https://www.brooklyngrangefarm.com/
- Gotham Greens, רשת חממות גידול הידרופוניות על גגות מבנים גדולים בארה"ב, החל מ-2011.
מעסיקים כ-400 עובדים קבועים. https://www.gothamgreens.com/
- Agripolis, פאריס צרפת, החל מ-2020. גינון על גג בשטח של כ-14 דונם. צפי של 1 טון יבול מדי יום ופוטנציאל להאכיל כ-1,500 משפחות. https://agripolis.eu/
- Lufa Farms, מונטריאול קנדה, החל מ-2021. 5 חממות גידול על גגות, בשטח כולל של כ- 15 דונם, ייצור 11 טון יבול בשבוע לכ-2% מתושבי העיר. בעקבות משבר הקורונה נוצרה דרישה ל-200 עובדים חדשים. https://montreal.lufa.com/en/farms
[1] https://www.ifpri.org/topic/food-security
[2]https://www.researchgate.net/figure/World-population-growth-from-1-AD-to-2000-AD-projected-to-an-estimated-of-11-billion_fig1_8176542
[3] https://www.gov.il/he/departments/news/living_unit
[4] https://docs.google.com/document/d/1hKZRgfTZCqg075RcVbGGGuYwuwMX6oQPYHGphbn19Qw/edit
[5] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0016706104000266
[6] https://www.themarker.com/wallstreet/2022-05-25/ty-article/.premium/00000180-fa3f-ddf2-a383-ff7f6df10000?fbclid=IwAR1i2R4YexVmGX2NRvQX5sSI8Vs30VHeYKajr1GVJK9mdfxUDSLDrkxkSiU
[7] https://www.zavit.org.il/%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/
[8]https://docs.google.com/document/d/1hKZRgfTZCqg075RcVbGGGuYwuwMX6oQPYHGphbn19Qw/edit#heading=h.q0x7zlfc5kwf
