SDG יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא של כולנו

הם צבעוניים, הם יפים, הם מאוד אופנתיים אבל מה הם בכלל אומרים ? מי המציא אותם ומי בכלל מתייחס אליהם ? קבלו את הכוכבים האחרונים בשמי העולם הסביבתי/חברתי הלוא הם ה- SDG– sustainable development Goals, או כמו שאנחנו קוראים להם- היעדים לפיתוח בר קיימא.

אז מי אלה ואיך הם קשורים אלינו?

בשנת 2015 אימצה עצרת האו"ם בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית, סדר יום לשנת 2030 – "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא"  , שמורכב מרשימת מטרות המאוגדות ב- 17 יעדים – יעדי פיתוח בר קיימא. היעדים נוגעים בנושאים חברתיים, סביבתיים ומוסדיים  והינם חיוניים  במטרה לשפר את רווחתם של אוכלוסיות שונות בעולם כמו גם לאפשר פיתוח וקידמה מבלי לפגוע באותן אפשרויות ממש של הדורות הבאים.

המדינות החברות באו"ם  התחייבו לפעול ליישום היעדים במסגרת מדינתית, אזורית ובין-לאומית, תוך התחשבות בשונות בין המדינות, הכוללת בין השאר פערים ביכולות, ברמת הפיתוח, בסדרי העדיפויות של כל מדינה ובמדיניות שכל מדינה מקדמת בתחומים השונים.

….בואו ניקח צעד אחד אחורה- מה זה פיתוח בר קיימא?

בגדול ניתן לומר שפיתוח שכזה מאפשר צמיחה כלכלית, חברתית וכדומה אולם,  וזה אולם חשוב, הפיתוח מתקיים מבלי לפגוע באפשרויות הפיתוח והשגשוג של הדורות הבאים.

פה כבר התחלנו להסתבך, למה?

כי כל התעשיות שלוקחות חלק בפיתוח כלכלי, בתחום הפרמצבטיקה, בתחום המזון ,החקלאות, תעשיית הפטרוכימיה  ועוד… משפיעות על הסביבה- האקולוגית והחברתית באופן זה או אחר.  הקונפליקט בסיפור הזה, הוא שההשפעה היא גם מיטיבה לפן מסוים בקיום וגם הרסנית  לפן אחר של אותו קיום ממש, לפעמים ההשפעה אפילו יכולה להיות הרסנית ובעלת פוטנציאל של השמדה. כוונת פיתוח בר קיימא הינה לאפשר ולקדם פיתוח- אך באופן מושכל, מתחשב בסביבה האקולוגית (יעדים 11-15) והחברתית (יעדים 1-10) ואף כזה שפועל על בסיס ערכים של צדק והוגנות (יעדים 16-17).

נכון להיום אומצו 17 היעדים הללו  ע״י כל 193 המדינות החברות באו"ם, כולל מדינת ישראל. כאמור יעדי ה SDG בנויים כמערך יעדים ומטרות כאשר לכל יעד מספר מטרות ומטרות משנה ספציפיות וכן אינדיקטורים רלוונטים לצורך מדידת הביצוע שלו . סה״כ ישנן  169 מטרות ו- 232 אינדיקטורים.

למשל ליעד מספר 13, השואף לקדם  "שינוי אקלים"- "Climate Action", חמש מטרות , מתוכן שלוש המטרות הראשונות הן כדוגמא : 13.1 חיזוק העמידות והתאמת הקיבולת לסכנות הנוגעות לאקלים ולאסונות טבע בכל המדינות.  13.2 הטמעת מדדים של שינויי אקלים למדיניות, אסטרטגיות ותכנון לאומי ו 13.3 שיפור החינוך, העלאת מודעות ויכולת הצמצום של שינויי  האקלים על ידי אנשים ומוסדות, התאמה, הפחתת השפעה ואזהרה מוקדמת. יעד 16- "שלום , צדק וחוזק המוסדות", כולל  12 מטרות ביניהן: 16.1 – הפחתה משמעותית של כל צורות האלימות ושיעורי הפטירה הקשורים  לאלימות בכל מקום ו- 16.2 -הפסקת הניצול, ההתעללות, הסחר בבני אדם וכל סוג של אלימות כנגד ועינוי של ילדים .

בשנת 2016 החל , ברחבי העולם, תהליך יישום היעדים. בכל מדינה, ממשלות התחייבו לתרגם את היעדים לכדי מדיניות ולפתח תכנית פעולה , להקצות תקציבים וכן להיות פתוחים ולחפש שותפויות במטרה של מימוש היעדים.

ההבדל המהותי לדעתי בין תכניות ויעדים דומים ל SDG הינו ב אימוץ הכותרת "לוקליזציה של יעדי הפיתוח בר הקיימא" , ביישום היעדים במדינות השונות בעולם. תחת כותרת זו טמון, לדעתי המסלול, שמאפשר ועוד יאפשר בעתיד את  הצלחת מימוש היעדים,  כאשר הרעיון הוא שהם ניתנים ליישום הן ע"י גופים ארגוניים ותאגידיים גדולים (נושא למאמר אחר) והן ע"י כ אחד ואחת מאיתנו בביתינו ובעשייה היומיות של כולנו.

שאלתם איך ?

למשל-

חסכון  בחשמל  ע"י צמצום שימוש במייבש כביסה ושיער, כיבוי  אורות ומזגנים וכדומה רלוונטי ליעדים 9- "תעשייה חדשנות ותשתיות" ,  11 "ערים וקהילות מקיימות", 12 "צריכה וייצור אחראיים, 13 "שינויי אקלים" יעדם ).

אקטיביזם והתעוררות פעילה למען שינוי מיטיב  לדוגמא ע"י איתגור הרשות המקומית בה אתם חיים , בנושאי סביבה וחברה, תוך פעולות והתנהלות בצורה שאינה פוגענית באנשים או בסביבה- יכול להיות רלוונטי למספר יעדים בהקשר של הפעולה אותה ברצונכם לעורר.

לדוגמא פעולות  ה grassroot (-תנועה עממית המתחילה פעילותה מהרמה המקומית  במטרה לחולל שינוי ברמה המקומית, האזורית, הלאומית או הבינלאומית),   שעלו מצורך אמיתי של הציבור לנשום אוויר נקי (יעדים 7, 13 ו 15) הובילו את המשרד להגנת הסביבה לסייע  לרשויות מקומיות המעוניינות להגביל את השימוש בקמין בתחומיהן לנסח חוקי עזר עירוניים. או למשל התארגנות  לטובת עידוד חקלאות מקומית ובטחון תזונתי מתייחס בין היתר ליעדים 1 "מיגור העוני", 2 "אפס רעב", 3 "בריאות טובה" כמו גם יעדים סביבתיים כמו יעד מס 15 "החיים על פני האדמה"  ועוד.  צריכה מושכלת של מוצרי אופנה ברת קיימא גם הם באים לענות על מספר יעדים במקביל.

רעיון ה"לוקליזציה"- מביא איתו את האפשרות של כל אחד ואחת מאיתנו להתחבר ליעד אליו נמשך ליבו.ה , ולחולל שינוי בקהילה המקומית על בסיס הפלטפורמה ובאמצעות כלים שהוגדרו ונבנו ברמה בינלאומית, ואף בחלקם זמינים לכולנו.

ומה קורה אצלנו ברמה הלאומית?

ביוני 2018 מינה ראש הממשלה צוות עבודה בראשות משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הטמעת ה-SDGs בישראל. ביולי 2019 אישרה הממשלה החלטה להטמיע את מדדי פיתוח בר-קיימא העולמיים בתוכניותיה. לאחר העברת החלטת הממשלה הציג השר להגנת הסביבה באו"ם את דוח הטמעת היעדים (Voluntary National Review-VNR).

אז איזה אלמנט בחייך טעון כיול מחדש או שינוי  על מנת  שפעולותיך יממשו ברמה כזו אחרת  את אחת ממטרות הפיתוח בר הקיימא,  בשאיפה  שהפלנטה האהובה שלנו תמשיך לשגשג גם הרבה אחרינו.