חלון לים התיכון, במיקום הנכון
דנה דוויק שדה ואלון רוזנברג
כשהגיעו לישראל אנשי העליה השניה מארצות אירופה הקרות והמושלגות וביקשו לבנות לעצמם בית קבע, השתמשו במודל שאותו הכירו ממולדתם: בית עם גג רעפים משולש, שימנע מכמויות השלג שיורדות בחורף להצטבר על הגג ויאפשר להן ליפול לארץ. והנה, ברוך השם, עשרות שנים חלפו והשלג הישראלי אכן לא נערם על גגות הרעפים.
בתחילת המאה ה-20 עוד לא קיימנו את קורס הבניה הירוקה, וחבל. יכולנו לספר לאותם חלוצים חרוצים שצורת הבית, החומרים מהם הוא בנוי, ואפילו החללים שבו, יכולים וצריכים להתאים לסביבה שבה הוא ממוקם. ושבית המותאם לסביבתו הגיאוגרפית מאפשר לנו ליהנות מתחלופת אוויר צח בחדרים, מקסימום אור טבעי, טמפרטורה נעימה רוב השנה וחיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה ובעלויות חשמל. או במילים אחרות: בית בבניה אקולוגית.
חם, חם, מתחמם
בניה אקולוגית, או ירוקה, היא לא טרנד חדש. רחוק מזה. בניה אקולוגית היא אחת התורות העתיקות ביותר שיצר האדם. הצורך בהגנה מפני גשם, שמש או חיות טרף, אילץ אותו לייצר מחסה מחומרי הגלם שסבבו אותו: אדמה, קש או אבן, ולתכנן אותו באופן מותאם לתנאי הסביבה ומזג האוויר. המהפכה התעשייתית והמצאת החשמל שינו את חוקי המשחק. כעת ניתן היה להשתמש בתאורה מלאכותית, לייצר חומרי בניה בכמויות ולשנע אותם למרחקים גדולים. חידוש רדף חידוש, וכיום אנחנו יכולים לקבוע את טמפרטורת הבית בלחיצת כפתור ולהאיר את הסלון במחיאת כף, באמצעות מערכת אלקטורנית שיוצרה ושונעה אלינו מיבשת אחרת.
יש רק בעיה אחת. משאבי הטבע הולכים ואוזלים, חלקם משמשים קלפי מקח וממכר בין ממשלות, ותעריף השימוש בהם בגרף עליה מתמיד. ממש לאחרונה עלה שוב תעריף החשמל וכיום, כדי שנוכל ליהנות מבית קר בקיץ או חם בחורף, אנחנו צריכים לשלם סכום לא מבוטל.
המצב רק מסתבך כשמכניסים למשוואה את משבר האקלים העולמי. הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עולה מדי שנה. ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי, מתחממת ב-20% יותר מהממוצע העולמי. אם בעבר יכולנו להעביר פרקי זמן ארוכים ללא מזגן, הרי שכיום אנו נאלצים לווסת את הטמפרטורה בבית לעתים תכופות יותר ויותר. על פי נתונים סטטיסטיים, כמעט שליש מצריכת החשמל הביתית הולך לחימום או לקירור החדרים. סכומים אלה יכולים להצטצמם אם נרתום את אנרגיית השמש ותנועת הרוחות לצרכינו. תכנון אקלימי ייצור חימום פאסיבי של הבית בחודשים הקרים, ובחודשי הקיץ ימנע את חדירת חום השמש לפנים המבנה.
לעולם בעקבות השמש
חזיתו הדרומית של הבית סופגת את עיקר קרני השמש, במיוחד בשעות 09:00-15:00 (מה שנקרא, שעות החלון הסולארי). לכן כדאי לחשב את אחוז הפתחים שנקבע בקיר הדרומי לפי אזור האקלים שבו ממוקם הבית: אזור החוף, השפלה, ההר, או הערבה ומדבר יהודה. באזורים החמים ביותר ההמלצה היא 10%, ובאזורים הקרים – 25%.
את הפתחים מומלץ למקם כמה שיותר קרוב לתקרה, כדי לאפשר לאוויר החם להיפלט החוצה בשעות אחר הצהריים והערב. ככל שמשרע הטמפרטורות באזורכם גבוה יותר, כך האוורור יהיה יעיל ומשמעותי יותר.
לאחר מכן, כדאי למפות את הסביבה ולסמן עצים, מבנים או כל חסם אחר שעלול למנוע את מעבר קרני השמש. איך תדעו אם ועד כמה חסם זה עלול להפריע בעתיד? באמצעות נוסחה פשוטה: גובה החסם כפול 2. התוצאה שמתקבלת היא מרחק המינימום המומלץ מהחזית הדרומית של הבית.
גורם משמעותי נוסף הוא משטר הרוחות. מיקום הפתחים בזוית 30-45 מעלות לכיוון הרוח השלטת, יגביר את לחץ האוויר ויחדיר את הרוח בצורה יעילה לחדרי הבית. כדי שזרימת הרוח בתוך הבית תהיה מווסתת ונעימה לדיירים, נגדיל את הפתחים שממול ב-25%.
רבים נוטים לקשור בין בניה ירוקה לחומרי בניה ששמשו בימי קדם: אדמה, קש או חרסית. המציאות שונה בעליל, וכיום אנחנו יכולים לבחור מבין מגוון של חומרי בניה. חומר בניה מומלץ הוא המפקריט. המפקריט הינו גריסה של צמח הקנאביס מעורבב עם תערובת מבוססת סיד. חומר זה נותן לנו מענה מצוין לאיכות, בריאות בני הבית ובידוד תרמי יעיל.
השוק ממשיך ומתחדש ללא הרף, והעצה הכי טובה היא להישאר מעודכנים וללמוד לקרוא את התוויות שעל גבי המוצר, ממש כמו שהתרגלנו לעשות בתוויות שעל גבי מוצרי המזון. המושגים החשובים הם:
- Sd-value (פארמבליות) – מידת היכולת של החומר להעביר לחות. חומר בניה נושם יאזן את הלחות בחדרים וימנע היווצרות עובש. ההמלצה היא לבחור בחומר בניה בעל ערך פרמבילי נמוך מ-1 מצביע על חומר בניה נושם.
- LSA- תו שכזה מצביע על כך שהחברה בדקה מה כמות האנרגיה הפחמנית שנפלטה בתהליך הייצור של החומר. שימוש בחומרי בניה עם תו LSA, מאפשר לנו לחזק את חברות הבניה הירוקות.
- חומרים עם תרכובות VOC: תרכובות אורגניות נדיפות, כמו פולרמדלידים. תרכובות אלה מצויות בעיקר בחומרי גמר כמו צבע, דבק או לכה. אלה תרכובות שממשיכות להתנדף לאורך כל חיי המוצר, שעלולות להזיק למערכות הגוף: גירויים בנשימה, פגיעה במערכת העצבים, כאבי ראש וכו'. דבק לפרקטים, למשל, עלול להכיל תרכובות כאלה, וגם רהיטים ואביזרי עיצוב פנים. חפשו חומרי בניה נקיים מתרכובות אלה.